התקשרו עכשיו:
סניף תל אביב :  077-324-0959
סניף נתניה :  077-324-0959

האם יש להתיר תרומת כליה של בן מפגר לאביו המטפל בו במסירות?

האם יש להתיר תרומת כליה של בן מפגר לאביו המטפל בו במסירות?

תרומת כלייה

תרומת איברים ידועה כבעיה מורכבת מדילמות לא פשוטות, אך במאמרי זה אני רוצה להעצים את הדילמה בכך שהתורם הינו אדם מפגר הנתון למרותו ולחסדיו של אביו מולידו והגורל תיעתע בשניים בכך שהאב נדרש לניתוח השתלת כליה, אולם הואיל וכליה לא ניתן למצוא בקלות, עלתה אפשרות שהאב יקבל מבנו כליה מכליותיו.

באשר לדילמה, האב הינו אפוטרופסו הטבעי של הבן המפגר ובמשך שנים ארוכות האב טיפל בבן במסירות אין קץ שכן הבן במצבו לא יכל לשרת את עצמו ואם האב לא יקבל מבנו תרומת כליה הרי שמצבו הרפואי של האב ילך וידרדר ולא יהיה מי שיטפל בבן המפגר.

אומנם תיאורטית את ההחלטה האם הבן יתרום לאביו כליה יכול האב לקבל, אך הואיל והאב עומד בעמדה של "החתול השומר על השמנת" הרי ברור שהחלטתו של האב לא תהיה אוביקטיבית.

האב יליד 1921, סובל מאי ספיקה כלייתית סופנית ונמצא החל מדצמבר 1983 בטיפול בדיאליזה, הטיפול מתבצע על ידי התחברות מדי שמונה שעות למכשיר הנמצא בביתו. הבן כבן 39 מוגדר כמפגר פיגור בינוני נמוך, מגיל צעיר התפתחותו המוטורית אטית מאוד, פיגורו התגלה כבר בגיל שנה. מגיל 12 עד גיל 17 שהה במוסד פרטי, לאחר מכן שהה שנה בביתו ומגיל 19 סודר בכפר תקווה עד גיל 26, בגיל 26 חזר הביתה, החל לעבוד במע"ש ומאז האב מטפל בו ודואג לכל צרכיו. על פי הדו"ח הפסיכולוגי על מצבו הנפשי של הבן מסתבר שהבן יודע לספור בצורה מכנית עד 12 ואינו יודע לפתור בעיות פשוטות של חיבור וחיסור, הבנתו הכללית והחברתית, ברמה נמוכה למדי, כושר הלמידה שלו נמוך מאוד ומבחינה נפשית, אישיותו אינפנטילית מאוד.

הבן סובל ממידה רבה של אימפולסיביות שהוא מנסה לרסן, עם זאת הוא מאבד את עשתונותיו בקלות, במצבים מסוג זה מסוגל האב להרגיעו ולעודדו, הופעתו החיצונית מסודרת ונקייה, מה שמעיד אף הוא על טיב הטיפול והדאגה מצידו של האב שתואר בחוות הדעת השונות כמגלה חמימות רבה כלפי הבן, כמטפל בו במסירות  עצומה וכמי שהשקיע מאמצים רבים למצוא עבורו מסגרת מתאימה ולשלבו בקהילה. הבן אינו מבין לחלוטין את הנושא הנדון ולא ניתן היה לקבל ממנו את תגובתו לטיפול המוצע, יתרה מכך גם אם ניתן היה לקבל, מובן מאליו ששיפוטו אינו שיפוט שיכל להיות במיטבו על דרך ההמעטה.

בשל מצב בריאותו של האב ההולך ומחמיר ובשל תוחלת חיים קצרה, ביקש האב שבנו זה המפגר יתרום לו אחת מכליותיו. ביסוד הבקשה קיימת העובדה שהאב המטפל במסירות בלתי רגילה בבנו והוא הגורם לנוחותו ולרווחתו של הבן, כל הרעה במצבו של האב תפגע במישרין בבנו, כיוון שהאב לא יוכל להמשיך ולטפל בו כמקודם ולהפך כל הטבה במצבו של האב כתוצאה מהשתלת הכליה בגופו תסייע לבן ותאפשר לאב להמשיך לטפל בבנו התלוי בו.

בית המשפט העליון דחה את בקשתו של האב וקבע שאין במכלול הנסיבות כדי לשכנע שהוצאת הכלייה מגופו של הבן על מנת להשתילה בגוף אביו תביא לבן תועלת ברורה ומשמעותית ושהיא דרושה לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הבן.

עם כל הכבוד, לדעתי החלטתו זו של בית המשפט העליון יכולה להיות שנויה במחלוקת וזה בלשון המעטה, שכן אין ספק שבריאותו של האב תתרום לרווחת הבן אך החמור מכל שבית המשפט העליון לא השתמש כדרכו במבחן האדם הסביר, במלים אחרות על בית המשפט היה לשאול, איך היה נוהג בן נורמאלי במצב זה, הרי ברור שכל בן נורמאלי היה שמח לתרום כליה מגופו למען אביו ועוד בהחלטתו זו של בית המשפט העליון, מנע בית המשפט העליון מהבן המפגר את זכותו לעזור לאביו ולהביא מרפא לתחלואיו ורווחה לגורלו של הבן שלא שפר עליו.

                                                                                                                                בברכת שבת שלום

                                                                                                                                עו"ד יעקב כהן

 

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני

שליחת הודעה מהירה

מלאו את הפרטים הבאים לקביעת פגישת ייעוץ לא מחייבת



Call