התקשרו עכשיו:
סניף תל אביב :  077-324-0959
סניף נתניה :  077-324-0959

מזונות אישה

מזונות אישה

מזונות אישה

על פי היהדות , לבעל יש מספר חובות כלפי אשתו כל עוד הוא נשואי לה , העיקרית בהן – מזונות ,כלומר על הבעל קיימת החובה לפרנס את אשתו כל עוד הם נשואים וגם אם הם בהליכים גירושין מתקדמים.

ישנם מקרים בהם הבעל מתפטר מהחובה לזון את אשתו כמו , אם האישה עזבה את הבית בצורה שאינה מוצדקת , או אם האישה בחזקת מורדת או אם האישה קיימה יחסי מין עם גבר אחר .

היום בעידן המודרני , בו האישה מנהלת קריירה ולעתים משכורתה אף עולה על משכורתו של הבעל ובכל זאת החובה לזון את האישה קיימת ונדרשת החלטה של בית דין רבני כדי לפטור את הבעל במקרים חריגים בהם האישה אינה זקוקה כלכלית למזונותיו של הבעל .

החיוב במזונות כולל  הרבה מעבר לצרכיה הבסיסיים של האישה והם כוללים, צרכים בסיסיים כמו מצרכי מכולת , ביגוד והנעלה , אחזקת רכב , צרכים רפואיים, תרבות ,השכלה ובידור ,צורכי איפור וקוסמטיקה ועוד .

חשוב לומר , כי מזונותיה של האישה חייבים להיות באותה רמה להם היא התרגלה בביתו של הבעל ובלבד שמדובר בלפחות רמה סבירה הואיל ומה שמנחה את בית הדין הרבני במקרים אלה ש  "האישה עולה עימו ואינה יורדת עימו " היינו במידה והאישה חייה ברמה גבוהה בבית בעלה הרי שמחובתו של הבעל לספק לה את צרכיה באותה רמה ואם חלילה האישה חיה בדלות משמעותית בית הדין יחייב את הבעל לספק לה את צרכיה הבסיסיים לפחות .

מזונות אישה כוללים מדור שפירושו קורת גג שכן לא יעלה על הדעת שהאישה תזרק לרחוב מבלי מושיע ועל כן באה ההלכה היהודית וחייבה את הבעל לספק קורת גג לראשה של האישה כל עוד הוא נשוי עימה ולא רק זאת , אלא גם זאת , הבעל מחוייב גם לשאת בהוצאות המדור .

על הבעל המחליט להתגרש לקחת בחשבון גם את כתובתה של האישה , כן כן , כתובתה של האישה הינו מסמך מחייב משפטית !! ולקרת סוף 2013 בית המשפט העליון קבע זאת בפסק דינו של כבוד השופט  אלייקים רובינשטיין , תפקידה של הכתובה על פי היהדות לתמוך באישה כלכלית בראשית דרכה כאישה גרושה לבל חלילה תיפול לחרפת רעב .נושא הכתובה אינו נובע מעיקרון של מזונות אישה והינו יסוד מחייב בלי שום קשר למזונותיה של אישה.

מזונותיה של אישה הינם חובה הנכפת על הבעל גם אם מצבו הכלכלי ירוד ומחייבים אותו לעבוד גם שעות נוספות כדי לעמוד בהתחייבות זו של מזונות אישה בניגוד למזונות ילדים בהם מחייבים את הבעל על פי יכולותיו הכלכליים ובלבד שיתן להם כדי צרכיהם. במקרים בהם הבעל חולה במחלה המונעת ממנו לעבוד או סיבה אחרת המונעת ממנו לעבוד הרי שבית הדין הרבני לוקח זאת בחשבון ומוצא את הדרכים כדי שהבעיה הכלכלית  תפתר.

היום, בעידן המודרני מרבית הנשים עובדות ומפתחות קריירה , במקרים אלה מפחיתים את הכנסותיה של האישה מהמזונות הדרושים לה למחייתה שכן , הכלל הוא " מעשה ידיה יהיו תחת מזונותיה " פירושו של דבר הכנסתה מחוץ למשק ביתה תספק לה לכיסוי צרכיה ובמידה והאישה משתכרת סכום שאינו מספיק למזונותיה הרי שיחייבו את הבעל להשלים את הסכום הנדרש , בעידן שנות האלפיים בו מרבית הנשים עובדות המצב מאפשר הקלה על הבעלים אך קיימים מקרים רבים בהם הנשים מעדיפות להישאר בבית ולגדל את הילדים במקרים אלה מחייבים את הבעל לשלם לאישה את מזונותיה כל עוד בני הזוג לא הגיעו למתן גט .

יש להדגיש , במקרה בו האישה נמצאת בהליכי גירושין והגישה תביעת גירושין או שהבעל הגיש כנגדה תביעת גירושין , זכותה של האישה לפי סעיף 265 לתקנו סד"א לעתור לפסיקת מזונות זמניים מיידית ,זאת יש לעשות לאחר חלוף הזמן להגשת כתב הגנה .

ישנם מצבים בהם בית הדין הרבני נתן פסק דין המחייב את הבעל לתת גט לאישה והבעל  מסרב , אזי זכותה של האישה לתבוע מזונות בעילה של " מעוכבת מחמתו " גם אם האישה משתכרת אף יותר מבעלה .

במהלכם של הליכי גירושין יש נשים הנוקטות בטקטיקה של " שב ואל תעשה " ואינן יוצאות לעבודה ואף יותר מזה הן מפסיקות לעבוד כדי להכביד על הבעל ולהקשות על חייו במקרים אלה בהם האישה נהגה כל חייה לעבוד בית הדין ו/ או בית משפט למשפחה  יהססו לפסוק מזונות לאישה הנוקטת בטקטיקה זו .נכון אומנם שמבחינת היהדות האישה לא חייבת לצאת לעבודה ולעזור בפרנסת הבית אך היום בעידן המודרני ניתנו מספר פיסקי דין בהם נקבע שבמידה ולאישה יש הכשרה ומקצוע הרי שעל אישה זו לצאת לעבוד ולא להימנע מעבודה רק בגלל החובה המוטלת על הבעל לפרנס את האישה ובמקרים אלה שהאישה מתעקשת לא לעבוד בית הדין ו/או בתי משפט למשפחה פוסקים לה מזונות לתקופה קצרה ומאיצים בה לצאת לעבודה  אם כי עושים זאת במשורה לנוכח העובדה שעל פי היהדות האישה לא חייבת לעבוד .

במקרה בו האישה עוזבת את הבית עליה לספק "אמתלה קלה כנוצה " שפירושה הצדקה מינימליסטית לעזיבת הבית כדי לזכןת במזונותיה  , גם במקרה בו האישה עוזבת את הבית בגלל "טעם מבורר " היינו כל סיבה שתיראה מוצדקת בעיני בית הדין כמו אלימות של הבעל  , יחס מתנכר של הבעל הרי שגם במקרה זה האישה לא תפסיד את מזונותיה ,מנגד אישה הבוגדת בבעלה כמובן שתפסיד את מזונותיה .

אישה מורדת הינה אישה המסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה  ועל כן מפסידה את זכותה למזונות , היא יכולה להפסיד זכויות נוספות בגין סירובה לקיים יחסי אישות עם בעלה , על פי היהדות קיום יחסי אישות הינה חובה של האישה כלפי בעלה וחובה של הבעל כלפי אשתו .לעומת זאת אישה המסרבת לקיים יחסי אישות לעתים לא מפסידה את מזונותיה שכן אין האישה שבויית חרב שצריכה להיות כנועה לבעלה בכל עת .במקרים נוספים בהם לאישה יש "טעם מבורר " היינו סיבה הנראית מוצדקת , גם במקרה זה לא תפסיד מזונותיה .

לאחר כל ההבהרות הנ"ל נשאלת השאלה מה עדיף יותר להגיש את תביעת המזונות לבית הדין הרבני או לבית משפט למשפחה ? כדי לענות על שאלה זו  נביא את ההבדלים בתמצית :

  1. בבית משפט למשפחה סכומי המזונות הנפסקים הינם גבוהים יותר מאשר בבית הדין הרבני ,
  2. בבית משפט למשפחה בודקים לא רק את ההשתכרות בפועל אלא גם בודקים את פוטנציאל ההשתכרות ואילו בבית הדין הרבני בודקים רק את ההשתכרות בפועל .
  3. בבית משפט למשפחה פוסקים מזונות זמניים כבר בישיבה ראשונה  ואילו בבית הדין הרבני נאלצים להמתין מספר ישיבות.
  4. בבית משפט למשפחה הבעל נדרש להמציא תלושי שכר או מאזן שנתי לעצמאיים ואילו בבית הדין הרבני אין דרישה כזאת.

אין ספק שכדאי יותר להגיש תביעה למזונות אישה לבית משפט למשפחה על פני האפשרות להגישה לבית הדין הרבני.

קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני

שליחת הודעה מהירה

מלאו את הפרטים הבאים לקביעת פגישת ייעוץ לא מחייבת



Call